כשהמציאות נראית כמו חלום

"גשם יתחיל בדרום ויתפשט בהדרגה למרכז" אמר החזאי בשבת שעברה,
אז נשארנו בבית. מקסימום יצאנו לפארק מול הבית.
והתוצאה ? הייתה שבת מתישה. כי את מיה ויונתן לא עניין הגשם שבסוף בכלל לא הגיע.
והאנרגיות היו חייבות לצאת לכיוון מסוים. והן יצאו בצעקות. ריבים וריצות ברחבי הבית.
אז בתחילת השבוע כבר הכרזתי השבת יוצאים.
ותחזית מזג האוויר הייתה לטובתי.
גם העובדה שמון אמור קם בשמונה. שמונה בשבת ?
אז יוצאים לטייל.

 

התכנית המקורית הייתה לצאת דרומה.
אבל פוסט פייסבוק צבעוני ומקסים במיוחד של הבלוגרית נגה שנער שויער עצר אותי.

 

הצבעים הפנטו אותי.
וחשבתי שאולי כדאי שנשנה כיוון.

 

 בתשע בבוקר יצאנו צפונה.
בטוחים שאיתנו מגיע כל עם ישראל.
אבל טעינו. קצת אחרי קיבוץ דליה התגלה בפנינו מחזה מרהיב.

שדה מלא פרגים וחרציות ושמיים כחולים.
פרפרים, דבורים ופרחים סגולים שלא זיהיתי.

 

ולא היו הרבה אנשים. גם לא רכבים.
הרבה מצלמות מרשימות דווקא היו.
אבל המרחבים המדהימים והפריחה המרשימה,
גררו ממני קריאות. זה מושלם.
וזה באמת היה.
הרגעים האלו בהם הטבע תופס אותנו ואת מחשבתנו,
במראה מרהיב שלפעמים נראה כמו חלום.
אז קיבלתי זר קטנטן.
וחוויה ענקית.
ואם אתם מגיעים בקרוב לאזור יקנעם.
תעצרו לכמה דקות. קצת אחרי קיבוץ דליה.
ותראו איך חלום נראה. ובעצם המציאות עולה על כל דמיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Hi There

נעים מאוד, אורלי אלקלעי.
נשואה למון אמור ואמא לדניאל, מיה ויונתן שהכניסו צבעי פסטל לחיים ולבית שלי.
צילום הפך לחלק עיקרי מהבלוג והיום גם למקצוע שלי. אני כמעט תמיד מסתובבת עם המצלמה ביד.

אוהבת את הים, ומכורה לאינסטגרם, פייסבוק ושוקולד מריר.
מזמינה אתכם לצחוק, להתרגש ולקבל המון השראה!

Keep In Touch

Instagram Lover