אוכל. אומנות. נוף. (שלוש עצירות בדרך לאילת)
שנים שלא נסענו לאילת, אבל בסופ"ש שעבר היה לנו אירוע משפחתי בעיר הכי דרומית בישראל. אז ארזנו טרולי, בגד ים ומסנן קרינה ויצאנו לדרך לא לפני, כמובן, שאני אבדוק איפה יש עצירות מעניינות בדרך הארוכה. אוכל. אומנות. נוף. (שלוש עצירות מומלצות בדרך לאילת) אוכל אחרי שעתיים של נסיעה, הגענו למדרשת בן גוריון שם נמצאת "כנענייה" […]
שלושה ימים בגליל
החופש הגדול הגיע ומיה ויונתן לא עוזבים את המסכים… מוכר לכם? אז ביררתי קצת והזמנתי לנו חופשה בת שלושה ימים בגליל שאותו אנחנו כל כך אוהבים. את התוכנית היומית בניתי בדיוק כמו שאני בונה אותה לחופשה בחו"ל גיליתי שזאת הדרך בה (כמעט תמיד) כולם נהנים מה הסוד? לא להעמיס לשלב מסלול נחמד, אוכל טוב וזמן […]
מאיטה בעיר #2 Slow living in the city
האטה. לפי המילון זאת הקטנת מהירות. בשנים האחרונות קמה תנועת ההאטה – שמבקשת להביא להאטה בקצה החיים בעולם המערבי. מסתבר שאני מאיטה כבר שנים. "את חיה טוב" זה משפט שאני שומעת הרבה. ואני לא שומעת אותו בגלל שקניתי רכב חדש או טבעת יהלום, את המשפט הזה אני שומעת כשאני אומרת שאני מוצאת ומפנה זמן לדאוג […]
מאיטה בעיר. ההתחלה.#1
משרד בקומה השישית. במרחק הליכה מהבית. משרה נחמדה. תשע עד חמש. נוף על כל תל אביב כולל חוף הים ארוחת צהריים קבוע בקופיבר. נשמע נהדר? לא בדיוק. הרגשתי כמו רפונזל. זאת עם הצמה הארוכה במגדל הגבוה שמחכה שהאביר יבוא להציל אותה. אבל במקרה שלי הוא לא בא. במקומו הגיע יום אחד התקף חרדה. שהגיע תוך […]
Corona days. חודש של הסגר
חודש של הסגר. חודש של אין שגרה. לאיפה היא נעלמה? חודש שהילדים בבית. חודש שלא ראיתי את המשפחה. חודש שהמרפסת בגג היא מקום של שקט בשבילי. חודש של להסתכל על העננים ולראות את העלים צומחים. חודש של הרבה בישולים וזמן במטבח. חודש של מחשבות על שגרה והבנה עד כמה היא רחוקה. חודש שהתחיל עם סדר יום לילדים והבנה שרוב הסיכוי שהוא לא ממש יתבצע חודש בו יש ימים בהם אני רוצה להתקדם מבחינה עסקית, לומדת, קוראת, יוצרת, כותבת וגם ימים שבהם כל מה שאני רוצה הוא להיות מול הטלוויזיה.חודש של מהפכה בהרגלים […]
Corona days
בפעם האחרונה שכתבתי כאן זה היה על בית קפה בתל אביב, רק חודש עבר והחיים שלנו התהפכו כשלתמונה נכנסה מילה חדשה. קורונה. השגרה שלנו לא השתנתה. היא פשוט נעלמה. מיה ויונתן (בני 10) כמו כל הילדים בארץ לא הולכים לבית ספר, אני כמעט ולא יוצאת, נשמעת להוראות, ולגבי עבודה? אני עובדת כמו תמיד מהבית (מאז […]
מעבר דירה לא מה שחשבתם
לפני שנתיים עברנו מתל אביב לגבעתיים, מודה שלא חשבנו הרבה. מפתיע. מון אמור רצה בית גדול יותר, שהיה לנו ברור שלא נצליח לרכוש בתל אביב בה המחירים עלו פלאים, ואני הרגשתי חנוקה בעיר האהובה שהפכה עבורי פתאום למנוכרת. אלו היו שתי הסיבות העיקריות למעבר, באמצע בתי ספר, חיים נוחים והרגלים של שני בני זוג שלא […]
מתגעגעת לקיץ. וידויה של מכורת חורף
מכורת חורף. יש כזה דבר. מחכה לגשם הראשון. אוהבת צעיפים, הולכת בלי מטריה ומעיל, נהנית מהקור, מהטיפות על הפנים, מהאוויר הנקי והקר, הולכת יחפה על המרצפות הקפואות בבית. כל השנים סבלתי בקיץ. בכתיבת שמונה שנים של בלוג, אני חושבת שיש פה לפחות 20 סיפורי גשם והכרזות על אהבתי לחורף, מכורי החורף הזדהו ושונאי החורף הרימו […]
החדר של מיה ויונתן. (בבית החדש בגבעתיים)
את האוהל של Nogili קניתי כמה חודשים לפני שעברנו דירה, הוא חיכה ארוז בשקית עד שעברנו, ומיה ויונתן רק חיכו שנתלה אותו, מה שקרה כבר יום אחרי שעברנו, עשרות קרטונים היו מפוזרים בבית, הבלאגן חגג, אבל האוהל נתלה מעל מזרון ישן וזה הפך לאי קטן של שקט עבורם. אחרי מספר שבועות כשהבית והחדר שלהם התחיל להיות מסודר, […]
חמש דקות.
ביום רביעי הגיעו לצלם את החדר של מיה ויונתן לקולקציה החדשה של Nogili ואני קמתי ממש מוקדם בשביל לסדר את הבית, בכל זאת לא כל יום מגיעים לצלם פה. בעצם זה לא קרה אף פעם. לא בבית הקודם ובטח לא בחדש. סידרתי, איבקתי, ניקיתי כדי שהכל יהיה במקום לפחות בהרגשה שלי. ברור שככה לא נראה הבית […]