כמה חם. פוסט של קיץ

את היום הראשון של החופש הגדול בילינו, איך לא, בים.
חוף פרישמן, דגל לבן ולא מעט מדוזות ששחו בנחת,
 שכחתי לקחת פירות, וגם חטיפים,
מזל שמסנן הקרינה נמצא קבוע בתיק הים
ככה זה כשאת עצמאית במשרה מלאה, מתכוננת למעבר דירה
ובעיצומו של שיפוץ.
מיליון מחשבות, לחץ והתרגשות.

 

זה קיץ של שינויים.
קיץ שבו נעזוב את המוכר
ואומנם המרחק מתל אביב לגבעתיים קצר אבל ההרגלים מתנפצים,
והמחשבות עובדות בלי סוף.

 

בגבעתיים אין ים ? מיה ויונתן שרגילים לבלות את כל הקיץ בים
התאכזבו לגלות שלא.
מופתעים שלא בכל עיר יש חוף ים,
מחשבות של ילדים שרגילים לבלות את כל הקיץ בבניית ארמונות בחול.

 

החום והרעב שהתעורר הבריח אותנו ל"קאליפסו" מסעדת החוף החדשה של עומר מילר
צלחת שניצלים וציפס טעים במיוחד

ולקינוח שייק אבטיח קר, צונן וגם פוטוגני

 ואחרי טבילת הרגליים בים,
כמה צריבות של מדוזות,
ובניית ארמון קטן בצורת לב

חזרנו הביתה,
לקרטונים הנערמים לאט לאט בסלון.
קיץ 2017. אתה בטוח לא תהיה משעמם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Hi There

נעים מאוד, אורלי אלקלעי.
נשואה למון אמור ואמא לדניאל, מיה ויונתן שהכניסו צבעי פסטל לחיים ולבית שלי.
צילום הפך לחלק עיקרי מהבלוג והיום גם למקצוע שלי. אני כמעט תמיד מסתובבת עם המצלמה ביד.

אוהבת את הים, ומכורה לאינסטגרם, פייסבוק ושוקולד מריר.
מזמינה אתכם לצחוק, להתרגש ולקבל המון השראה!

Keep In Touch