זה פוסט של תמונות. פוסט של חוויה.
לא יהיו הרבה מילים.
כי הדגש הוא על ההרגשה, החיוך, החיבוק.
ביום שבת הזמינה אותנו שי מ"קיימא בארותיים" לבראנץ' בחווה,
הסבירה בקצרה מי יגיע וציינה שעה.
בדרך לחווה לא דמיינתי את החגיגה אליה אגיע לאחר הדרך הקצרה יחסית,
חגיגה של טעמים, של צבעים ושל אירוח כזה שמגיע מכל הלב,
מכל טוב של שלוש משפחות חקלאיות מעוררות השראה.
הראשונה היא כמובן החווה של משפחת שבח – קיימא בארותיים. מקום של השראה, נתינה ולב של זהב.
החווה השניה של משפחת עמית היא פארמה קולטורה – חווה אורגנית שנמצאת בבני ציון,
והשלישית של משפחת מזור נמצאת בכפר הס – "תוצרת מים"
גידולים ירוקים ללא ריסוס או הדברה שגדלים על מים ללא מגע באדמה.
גידולים ירוקים ללא ריסוס או הדברה שגדלים על מים ללא מגע באדמה.
אל החגיגה הצטרפו חברים שהכרנו, וגם כאלו שלא,
זה לא הפריע לאווירה המיוחדת שנוצרה,
והכימיה שיצרה מיד שיחות, חיוכים ואנרגיות נהדרות.
איפה שיש ילדים, יש גם חיבורים מיוחדים שנוצרים תוך שניות,
הגדולים עם הקטנים, מסיעים, מטיילים, עוזרים, לפעמים קצת דוחפים.
שי שמבחינתי היא אלופת האפיה, הכינה בצק שמרים מושלם,
שהפך לכדורים קטנים, מהן נאפו פיתות קטנות, על הסאג',
חלקן ממולאות בירקות טריים, שנאפו בתנור,
על חלקן נמרחו מיד, כשהן עדיין חמות, זעתר ושמן זית.
לירקות, נבטים, מאפים וגבינות התווסף גם סלט מצוין של לימור תירוש,
מצרפת לכם לינק כי הוא סלט שחייבים לשמור במועדפים מבחינתי.
(אני כבר עשיתי את זה…)
סלט שומר, סלרי, משמש מיובש, נענע, מרכיבים שהופכים אותו למושלם מבחינתי.
ובכלל היום הזה גרם לי להבין שיש יופי, בטריות,
בהגשה בלי גינונים, באכילה אטית, שגורמת להעריך את הטעמים.
חברים. אוכל. חווה.
חשבתי שזה יהיה פוסט בלי הרבה מילים.
אבל אלו שלושת המילים החשובות.
ואת האווירה אני מקווה שהצלחתי להעביר בתמונות ובמילים.
חשבתי שזה יהיה פוסט בלי הרבה מילים.
אבל אלו שלושת המילים החשובות.
ואת האווירה אני מקווה שהצלחתי להעביר בתמונות ובמילים.
